פליוקן

תקופת הפליוקן (5.5 - 2.8 מ.ש.) 

בפליוקן חלה הצפה נוספת באזורנו, מכיוון הים התיכון ומכיוון ים סוף. הצפה זו כיסתה את חופי הארץ וחדרה דרך 

הגראבן של עמק יזרעאל אל אזור עמק הירדן, שהיה אז בעל מבנה אנטיקליני והיה חלק ממערכת הקימוט של ״הקשת 

הסורית״. החדירה הימית של עמק יזרעאל הגיעה עד דרומית לים המלח של ימינו, ובשיאה אף לפתחו של מכתש חצרה. 

באזור מפרץ אילת הגיעה ההצפה מכיוון ים סוף עד לסביבות העיר אילת של היום, וכמעט שלא חרגה צפונה. התרוממות 

המדבר הסורי ופתיחת מיצרי הורמוז גרמה להפסקת ההשפעה הימית מהמפרץ הפרסי על ישראל. מסיבות אלה החדירה 

הימית מהים התיכון היא זו שהשפיעה בעיקר על האזור בתקופה זו. ההצפה התאפיינה בשני שיאים שביניהם נסיגה

קצרה. דבר זה מתבטא במשקעים הימיים ומשקעים היבשתיים שהושפעו מהם. נתאר את ההשפעות לפי אזורים 

גיאוגרפיים. 

מפרץ אילת - באזור זה נמצאת תצורת קונגלומרט אילות הכוללת קונגלומרט בסיס, המכוסה סלעים לאגונריים

בעיקר, באמצעה קונגלומרט נוסף, ומעליה משקעים לאגונריים המכוסים קונגלומרט גג. 

מישור החוף והשפלה - במקומות בהם הים היה יחסית עמוק שקעה תצורת יפו, הבנויה ברובה חוואר וחרסית. התצורה 

כלולה בחלק העליון של חבורת סקיה. חלקה העליון של התצורה בנוי גיר עשיר בפאונה חופית (פרט פתח תקוה). 

בצפון החוף הושקעה תצורת כורדאנה (חול וגיר) ובדרומו תצורת פלשת(חול גירי). מעל שתי החבורות, התואמות זו

את זו, נמצא קונגלומרט אחוזם, המהווה קונגלומרט גג לתצורות הפליוקניות. בתצורות של מישור החוף ניתן כבר לחוש 

בהשפעת הנילוס, בהסעת חלקיקי קווארץ אל מדף היבשה באזור. 

עמק יזרעאל ועמק הירדן - לשון מהים התיכון חדרה בפליוקן דרך עמק יזרעאל אל עמק הירדן וגרמה להרבדת 

משקעים באופי מגוון. מי הים המלוחים התערבבו בעמקים אלה עם מים מתוקים שהגיעו מהנהרות מצפון וממזרח, וגרמו 

להשקעת סלעים מגוונים ומשתנים ממקום למקום. בעמק יזרעאל נקראת התצורה שנוצרה מערבוב זה תצורת בירה

בתצורת בירה ניתן להבחין בשני השיאים של ההצפה הימית. בעמק הירדן בנוי טור הסלעים המיוקני רק בחלקו התחתון 

מתצורת בירה, בעוד חלקו העליון בנוי מתצורת גשר האגמית. דבר זה מלמד על כך שההצפה השניה הייתה כנראה 

חלשה יותר מהראשונה. 

בעמק החולה היתה בעיקר השפעה של הנהרות, ושקעו בה משקעים של מים מתוקים בעיקר, או של מי אגמים מן 

ההצפה הראשונה -גיר תל-חי. גיר זה, יחד עם קונגלומרט התנור ששקע בעת ההצפה השניה, מהווים את חבורת כפר 

גלעדי, המגיעה לעובי של 700 מ׳. 

ים המלח והערבה - בדרום עמק הירדן ועד לפתח מכתש חצרה הושקעה תצורת בירה. בשיא ההצפה השניה הורבדה 

תצורת עמורה, ובסוף התקופה שקע קונגלומרט של נהרות מעל שתי התצורות. באזור דרום ים המלח של ימינו

התקיימה לאגונה מלוחה מאד, ששקעו בה שלעי המלח של תצורת סדום. טור המלח בהר סדום מגיע לעובי של כ-2.5 

ק״מ. דרום ים המלח קיבל אספקת מים מואדי רחב וארוך שזרם לאורך הערבה. המשקעים של נהר זה מהווים את 

קונגלומרט ערבה. 


פעילות וולקאנית 

בפליוקן מוכרת פעילות וולקאנית בעיקר במרכז עמק הירדן ובצפונו: בתקופה זו התפרצו והורבדו שסעי בזלת הביניים 

וטוף פגיאס. במישור החוף ובשפלה היתה גם כן פעילות וולקאנית, שסלעיה התערבבו עם חלוקי תצורת אחוזם (בעיקר 

ליד מושב בני-עטרות). סלעים וולקאניים אלה תוארכו על-ידי אשלגן-ארון לגיל של 4.7-6 מ.ש. 


סוף תקופת הפליוקן 

בסוף הפליוקן היה הנוף בישראל שטוח יחסית, וגובה ההרים של ימינו לא עלה על 100-150 מ׳ מעל פני הים. אגמים, 

לאגונות ופרצים רחבים מילאו את רוב האזורים הנמוכים. נהרות רחבים הביאו משקעים אל בסיס האירוזיה. נהר רחב 

הגיע מסוריה וסיפק מים לאגמים של אזור לבנון ותל-חי. נהר זה הביא לשינוי של הפאונה והפלורה באזור, ולהשפע 

צפונית, כאשר עד אז היה עולם החי וצומח באזור מושפע בעיקר מאפריקה.