|
תור הרביעון (2.8 מ.ש. - הווה) הרביעון כולל שתי תקופות - הפלייסטוקן וההולוקן.
המעבר מהשלישון לרביעון המעבר בין הפליוקן לפלייסטוקן בישראל לווה בנסיגה כללית של הים מהאזור, ובבליה ניכרת של פני השטח. עקב כך התפתחו באזור נהרות גדולים,, אשר הסלעים שהובילו שקעו באי התאמה על גבי סלעים מהפליוקן או קדומים להם.
תקופת הפלייסטוקן (12,000 ש.- 2.8 מ.ש.) תקופת הפלייסטוקן נמשכה 2.8 מליוני שנים, וכוללת שתי תת-תקופות: הפלייסטוקן הפריגלציאלי (הקדם קרחוני) אשר בה התחילו תהליכי קרחון, והפלייסטוקן הגלציאלי (קרחוני) שבה פעלו במרץ תהליכי הקרחון. תוצרי תהליכי הקרחון הרביעוניים ניכרים כיום בעיקר באירופה וצפון אמריקה, אך גם באזורים הררים כמו ההימלאיה, האנדים, והרי מזרח-אפריקה הגבוהים. במזרח התיכון התבטאה תקופת התקררות זו בריבוי גשמים, ונקראה לכן ׳פלוביאלית״. בתקופות הגשומות הושפע אזורנו מגשמים שמקורם באוקיאנוס האטלנטי, הצמחייה התפתחה מאד, והאזור היה נוח לאדם, שהגיע באותה עת לכאן מאפריקה. במעבר בים הפלייסטוקן הפרה-גלציאלי והגלציאלי, לפני כ1.8- מליוני שנים, השתנה כיוון הפעילות של בקע ים סוף, והתפתח הענף המזרחי של אילת-הערבה-עמק הירדן. תהליך זה לווה בהתרוממות משני צדי הבקע, אשר השפיעה על עיצוב הנוף בישראל.
משטר הים ואזורי הניקוז תור הרביעון התאפיין גם הוא בהצפה, שהגיעה לשיאה בפלייסטוקן הגלציאלי. מאז ועד ימינו הים נמצא בנסיגה. בתקופות הקרחוניות יותר חלה נסיגה בפני הים, עקב הצטברות המים בקטבים וירידת מפלס הים העולמי, ובתקופות הבין-קרחוניות התרחש התהליך ההפוך. (תנועות אלה נקראות תנועות אאוסטטיות, והשפעתן על המסלע מהירה מאד יחסית לתנועות הטקטוניות). שילוב התקופות הקרחוניות וההתרוממות הטקטונית גרם לנסיגה ניכרת של הים בתקופות אלה, בעוד שבתקופות הבין קרחוניות ההצפה הייתה קלה בלבד. בתקופת הפלייסטוקן הגלציאלי הפך אזור עמק הירדן לאזור ניקוז נפרד מאזורי הים התיכון, אליו היה קשור קודם לכן. נוצרו לאורכו של העמק אגמים, שגודלם השתנה לפי כמות המשקעים. ההתרוממות משני צדי הבקע גרמה גן לתהליך של ״שביית נחלים״ בו נחלים ונהרות שזרמו מערבה, לים התיכון, שינו את כיוון זרימתם והחלו זורמים מזרחה אל בקע הירדן.
אקלים בתקופות הבין פלוביאליות האקלים היה שטפוני בעיקרו, הצמחייה הייתה מועטה, והשיטפונות יצרו קניונים ואפיקי נהרות. בתקופות הגשומות (הפלוביאליות) האקלים באזור היה מתון יחסית, הצמחייה הייתה מרובה, וקונגלומרט וחומרי סחף אחרים הצטברו באפיקי הנהרות הללו.
סלעים מהרביעוו בארצנו נסקור את הסלעים שהורבדו ברביעון בארצנו על-פי אזורי ההרבדה: 1) מישור החוף - חילופי ההצפות והנסיגות גרמו להשקעת סלעים ימיים ויבשתיים לסירוגין. המשקעים
המשקעים היבשתיים במישור החוף מופיעים בתצורתעזה, המורכבת מאבן חול גירית(כורכר), קרקעות ולס. סלע כזה מלמד על דיונות שהתקשו וצירופן יצר רכסים מאורכים, המוכרים לאורך כל חופי הארץ.
2) אזור ההרים - בפלייסטוקן הפרה-גלציאלי היו באזורי ההרים נהרות רבים, שזרמו אל מתחום ירדן את 3) אזור העמקים והגליל - מתאפיין בפלייסטוקן הפרה-גלציאלי בהתפרצויות געשיות, שיצרו את בזלת 4) עמק הירדו - אגן ניקוז זה נחלק למעשה לשלושה אגני משנה - האגן של עמק החולה בצפון, אגן מרכז
באגן של מרכז עמק הירדן שקעו סלעים אגמיים פלוביאליים, אך אין בו משקעים בין-פלוביאליים. הדבר מעיד על כך שהאגם באגן זה התקיים רק בתקופות הגשומות ביותר. התצורות המוכרות באזור זה כלולות בחבורת ירדן, ובהןתצורת ערק-אל-אחמר, עוביידיה, נהריים, והלשון. תוצרים של פעילות וולקנית באזור נקראים בזלת ירמוך, המפרידה בין תצורת עוביידיה לתצורת נהריים. גילה מוערך ל640,000- שנה. האגם באזור חדל להתקיים לפני כ12,000- שנים. שיאו היה בדרגת וירם, בה היה האגם רחב(אגם הלשון) ושקעה בותצורתהלשון הן באזור מרכז עמק הירדן והן באזור ים המלח.
באגן של ים המלח מוכרים שלעי הפלייסטוקן הגלציאלי בעיקר באמצעות קידוחים. רצף הסלעים כולו מוכר בשם חבורתים-המלח, אשר בחלה התחתון כלולות תצורותסדום עמורה. בפני השטח חשופים רק משקעים מהתקופה הפלוביאלית האחרונה(תצורת הלשון). במזרח ים המלח ששקעו משקעים נהריים -תצורת נהריים-המכוסים בזלת. בזלת זו, הנקראת בזלתהרוקאד, נמצאת בים דרגות ריס ווירם, מתחת לתצורת הלשון.
5) רמת הגולן - הפעילות הוולקאנית הנחרבת ברמת הגולן נמשכה מהפלייסטוקן כמעט עד ימינו. טור הסלעים |
|
|