יורא

תור היורא (195 ־ 140 מ.ש.) 


סלעי היורא בישראל כלולים בחבורת ׳ערד׳, ונחשפים במכתשים בנגב, בשומרון(ואדי מליח׳) ובחרמון. חבורת

ערד מונחת באי-התאמה על סלעי חבורת רמון מתור הטריאס. מעל חבורת ערב מונחים סלעי חבורת כורנוב מתור

הקרטיקון, גם הם באי התאמה. אי התאמות אלו מעידות על תקופות ארוזיה במעברים בין התורים, שגרמו לגידוע.

גם בתוך תור היורא עצמו ישנן אי התאמות.

אופיים של הסלעים מהיורא משתנה בין האזורים הגיאוגרפיים השונים: בצפון סיני, בנגב ובירדן מדובר בסלעים

חוליים, פצלים ומעט גיר. עובי השכבות מגיע ל-2000 מ׳. במרכז הארץ ובצפונה מדובר בסלעי גיר בעיקר, כמעט

ללא חול ופצלים. עובי החתך שם הוא מעל שני ק״מ. בתחתית החתך היוראסי נמצאת תצורת משחור- שקעה בתוך בורות 

שנוצרו בגג הטריאס (תצורת מוחילה). מורכבת מחרסית קאולינית דמויית צור, שצבעה משתנה מלבן נקי בפנים הבורות, 

לסגלגל בחלקם החיצוני. שונוי זה נובע מעליית ריכוז הלטריט (קרקע אדומה עשירה בתחמוצות ברזל, מתפתחת באקלים 

טרופי עקב שטיפה מוגברת).

סלעי תצורת משחור מעידים על אקלים טרופי חם ןלח ובליה רבה. מעל תצורת משחור הורבדה תצורת ארדון הנחשפת 

במכתש רמון. תצורה זו בנויה בעיקר מדולומיט, וכן חוור וחרסית. בקידוחים מצאו גם אנהידריט. סלעים אלה מעידים על 

סביבת השקעה רדודה ביותר או על סבחות. עוביה של תצורת ארדון גדל לכיוון צפון מערב, מ-50 מ׳ עד 540 מ׳, לפי קו 

ההצפה של ים הטתיס באותו זמן.

לאחר השקעת תצורת ארדון חלה נסיגה כללית של הים, המתבטאת בהשקעה של אבני חול. חשוב לציין כי

נסיגה זו אינה מבטאת בהכרח שינוי משמעותי במפלס פני הים, אשר גם בעת השקעת תצורת ארדון היה רדוד מאד.

מעל תצורת ארדון הושקעה תצורת אנמר, המתאפיינת בחילופי חול וחרסיות. עובייה מגיע באיזור הרמון ל-300 מ׳, וקטן

לכיוון צפון מערב. ניתן להבחין בשינויי עובי מקומיים, המעידים על אגני השקעה עמוקים יותר ־ אגן רמון, אגן כורנוב,

ואגן מערבי הכולל את ג׳בל הלאל ־ הר קרן.

ביורא התיכון והעליון היתה הצפה שכיסתה את חולות תצורת אנמר בהדרגה ממערב לדרום מזרח. בתקופות אלה הורבדו

שכבות של גיר, המופיעים בתצורות דיה, מחמל, כרמון, ברור, כידוד, וזוהר. מדי פעם מופיעות גם שוניות אלמוגים, למשל

תצורות באר-שבע וניר-עם. רכס השוניות של תצורת באר-שבע תחם אגן השקעה מאורך, כיום איזור השפלה. לאגן זה

היו מפרצים לכיוון מצדה וחתירה.

טור סלעים היוראסיים בצפון הארץ ומרכזה מסומן באותיות jo, j1, ... j7 בחרמון חשופים כל השלבים מלבד jo. בואדי

מליח׳ שבשומרון חשופים j5, j6, j7 הרכב הסלעים בטור זה הוא דולומיט וגיר.



סביבות ההשקעה בזמן היורא

האקלים ששרר באזורנו בתקופת תור היורא היה אקלים טרופי חם ולח. אקלים זה משתקף הן בשוניות האלמוגים הרבות

שנמצאו(תצורות זוהר ובאר-שבע), והן בקרקעות הלטריטיות, המעידות של שטיפה נמרצת של הסלע(חרסיות משחור).

בתצורת דיה נמצאו מאובני שרכים מבורזלים. פיריט, המאפיין סביבת השקעה דלת חמצן, למשל עקב פעילות ביוגנית

נמרצת, נמצא גם כן בסלעי היורא.



פעילות מגמטית

ישנם גופים מגמטיים רבים, המתוארכים לזמן היורא העליון. ביניהם הסדן המכונה ׳שן רמון׳, דייקים רבים באיזור

הארדון, סילים רבים. מכיוון שדייקים אלה אינם נמשכים לתוך תצורת חתירה המאוחרת יותר, אלא נגדעים על-ידי אי

ההתאמה בין היורא לקרטיקון, הם משוייכים לסוף היורא.