אורדוביק סילור ודבון

אורדוביק, סילור ודבון (500-345 מ.ש.)

 

תורים אלה נמשכו כ-150 מליון שנה, ומיוצגים באזורנו על-ידי רצף עבה של סלעי משקע קלאסטיים. סלעים אלה

 

נחשפים בשטחים נרחבים בצפון מערב סעודיה ובדרום ירדן, שם בונה רצף הסלעים את רובו של הטור ׳אבן-חול נובית׳.

 

בישדאל ובסיני לא נמצאו עד כה סלעים בני תודים אלה. סביר להניח כי הושקעו גם כאן, אולם הוסרו בתקופות מאוחרות

 

יותר של בלייה נמרצת. הפאליאוגיאוגרפיה ואופי סביבת ההשקעה בתורים אלה דומה לאלה שבתור הקאמבריום, תוך

 

שניכרת בהם יותר השפעה ימית. ניתן להבחין בסימנים של השפעה זו במספר מאפיינים:

 

  ריבוי מרכיב קלאסטי דק(פצלים וסילט), ונוכחות מרכיב קארבונטי.

  מגוון ותפוצה של מאובנים.

  רציפות ההשקעה ומיעוט מישורי אי ההתאמה.

העדרו של טור הסלעים מהתורים הללו חשוד למדי. את התמיהה מגבירות העובדות הבאות: סלעים מתורים אלה נפוצים

מאד בירדן ובערב הסעודית באזור המרוחק כ-100 ק״מ בלבד מישראל.

    עובי רב של טורי סלעים 1,350 מ׳ בירדן, ו1,100 מ׳ בסעודיה, אשר אין להם דמיון סטראטיגרפי.

  אופיים המיוחד של המשקעים, והמערך הפאליאוגיאוגרפי באזור - נוכחות ים והתעמקותו בכיוון צפון מערב לכיוון

   ישראל.

ההסבר האפשרי להעדר המשקעים בישראל אינו שלם. אם נניח למשל כי אזור ישראל וסיני היו בתקופה זו גוש יבשתי

מורם, החושף סלעים דקים מתקופת הקאמבריום, נשאלת השאלה - כיצד נשתמרו סלעי הקאמבריום כה טוב במשף פרק

זמן ממושך? אם לעומת זאת נניח כי בישראל ובסיני אכן הושקעו סלעים בתורים אלה, אך הוסרו לאחר מכן, נשאלת

השאלה - כיצד יצרה הארוזיה מפלס אחיד כמעט על-פני כל ישראל וסיני(תצורת נטפים)? ניתן אם כן לומר כי חידת

העדרו של טור הסלעים מהתורים אורדוביק, סילור ודבון עודנה בגדר שאלה פתוחה.