המסלע באזור אילת וסיני

סלעי עידן הפריקמבריום בישראל חולקו על-ידי י׳ בן-תור לחמישה גושים: אילת, רודד, עמרם, תמנע ונשף. כמו כן

מחלקים את הסלעים החשופים לשתי קבוצות: קבוצת הסלעים המותמרים הקדומים, הכוללת כארבעים אחוזים מכלל

הסלעים החשופים, ושאר הסלעים, שרובם פלוטוניים ומיעוטם וולקאניים, ונוצרו לאחר שלב ההתמרה. סלעי הקבוצה

הראשונה יוצרים ארבע רצועות מוגדרות, המופרדות על-ידי סלעים פלוטוניים, ומגדירות ארבע חבורות-סלע

בהתאמה.חבורות אלה הן:

 

        חבורת אילת-נביעות - חשופה מתמנע עד אילת, ומשם לאורץ מפרת אילת עד נואיבה (נביעות). מורכבת  מסלעים ברמת התמרה גבוהה - גנייס, מיגמאטיט, צפחה. ניתן ללמוד מסלעי חבורה זו על חמישה ארועי מעוות.

 

        חבורת פיראן-סלאף - נחשפת בדרום סיני סמוך למפרת סואץ. דומה למדי לחבורת אילת-נביעות מבחינת דרגת ההתמרה, אך בשונה ממנה כוללת גם שיש ומטא-ארקוזה. סלעים אלה מעידים על השקעה ימית טרם ההתמרה.

 

        חבורת כיד - חשופה בדרום מזרח סיני. כוללת מגוון רחב של סלעים שהותמרו (וולקאניים, פירוקלאסטיים, ופלוטוניים), דרגות שונות וסוגים שונים של התמרה (התמרת מגע והתמרה אזורית).

 

             חבורת סעל-זע׳ארה - נחשפת במרכז דרום סיני, עד מצוקי א-תיא בצפון מערב. דומה למדי לחבורת  כיד,               אך סלעי המקור בה היו מגוונים פחות וכללו בעיקר סלעים וולקאניים. כמו כן רוב הסלעים בחבורה זו הם       ברמת התמרה נמוכה.