יום סיורים לציבור הרחב

שנת 2018

רקע

כחלק מגישה הרואה חשיבות בהנגשת מדע הגיאולוגיה לציבור בישראל, יזם נשיא החברה הגיאולוגית לשנת 2018-19, זהר גבירצמן (מכון גיאולוגי והאוניברסיטה עברית), יום סיורים לחובבים ומתעניינים. שישה סיורים התקיימו בחופשת החנוכה תשע"ט בהדרכה של גיאולוגים מטעם החברה הגיאולוגית ובארגון של בתי ספר שדה ומדרשות בגולן, חוף גליל מערבי, בקעת הירדן, שפלת יהודה וגוש עציון, מכתש רמון וערבה. השתתפו בסיורים כ 180 איש ואישה והתגובות שהתקבלו מהמשתתפים היו נלהבות. יוזמה זו מתוכננת להימשך בשנים הבאות.

 

תודה לחברה להגנת הטבע שנרתמה לסייע ולבתי ספר שדה גליל, גולן, הר הנגב, אילת-ערבה, כפר עציון ומדרשת שומרון שביצעו את הסיורים בפועל.

 

תודה למדריכים שהתנדבו למשימה: אריאל היימן (גולן), דורית סיון ומאיר אדרעי (חוף הגליל המערבי), עמוס פרומקין (בקעת הירדן), זהר גבירצמן (מהשפלה אל ההר), ירון פינצי ואבשלום באב"ד (מכתש רמון), חנן גינת (ערבה).

 

ותודה לחברי ועד החברה הגיאולוגית, אלחנן צוקר, יחיאל בן זאב, עידו סירוטה ושלומי ויינר שללא עזרתם יום הסיורים לא היה יוצא לפועל.

 

סיור בגולן

ארגון: בית ספר שדה גולן.

הדרכה: ד"ר אריאל היימן.

הסיור נערך באוטובוס, דרגת הקושי קלה.

המסלול:

צומת נפח, חתך הכביש ליד צומת נפח, הר אביטל, הר בנטל, הר בראון, נקודת הפלאומגנטיזם, הג'ובה הגדולה, ברכת רם, תצפית מהר כרמים.

 

רקע גאולוגי:

רמת הגולן מורכבת מסלעים געשיים (וולקנים) בזלתיים. הרמה, היא חלק משדה וולקני ענק, א-שמה שמו, המשתרע מערב הסעודית, דרך ירדן וסוריה ומסתיים בצפון מערב בגולן. רמת הגולן היא תופעה גיאולוגית צעירה יחסית וההתפרצויות בגולן התרחשו  במיליוני השנים האחרונות. בסיורנו, נצפה בתופעות וולקניות קלאסיות. נבין את מקור הבזלות, את היווצרות הרי הגעש, כמו גם תופעות מעניינות ויחודיות. הסיור יהיה ברמה המובנת לכל והוא מיועד לחובבנים כולל כאלה שאינם יודעים דבר על הנושא.

 

 
 

סיור חוף גליל מערבי

ארגון: בית ספר שדה גליל.

הדרכה: ד"ר דורית סיון (החוג לציוויליזציות ימיות, חיפה) וד"ר מאיר אדרעי (החוג לציוויליזציות ימיות, חיפה)

הסיור נערך ברכבים פרטיים. דרגת הקושי בינונית. 

 

המסלול:

ראש הנקרה במצפור ליד הכניסה לרכבל. ראש הנקרה חוף: הליכה קצרה לאורך החוף: עדויות למפלסי הים בתקופה הבינקרחונית הקודמת (לפני כ 125,000 שנה), תל אכזיב: עיר נמל חשובה ללא נמל? ,  שבי ציון – ממצאים ארכיאולוגיים מהחוף ומהים, חוף יסף: עדויות נוספות למפלסי הים בתקופה הבינקרחונית הקודמת. תל עכו: תצפית על המישור שסביב, הדרכים העתיקות והתל: תולדות האזור ב 4000 השנה האחרונות.

 

רקע גאולוגי:

הסיור ישלב בין גיאולוגיה צעירה יחסית (המחזור האקלימי האחרון של ים גבוה – תקופות קרח והפשרה של הים והתחממות עד ימינו) ובין ההיסטוריה האנושית של חוף הגליל ב 4000 השנה האחרונות.  ננסה להציג איך נראה האזור בפרקי זמן שונים: היכן היה קו החוף בקנה מידה של עשרות אלפי שנה ואיך נראתה מפת ההתיישבות באלפי השנה האחרונות.

הסיור מותאם לכל הגילים, כולל למשפחות ולילדים נבונים וסקרנים בגילאי בית הספר. אין בו קושי פיסי: הליכות קצרות ובשטח מישורי.

 

 

סיור בבקעת הירדן

ארגון: מדרשת שומרון ומועצת בקעת הירדן .

הדרכה: פרופסור עמוס פרומקין.

המסלול כולל הליכה קשה במדרונות תלולים וטיפוס חופשי.

המסלול:

מפגש בתחנת דלק סונול בכניסה לאריאל. בורג' אל מאליח (חר' אל בורג'), ראס א-רמלי, ראס אבו שושה, תצפית מאום זוקה (פלס), ירידה רגלית אל סידת א-טלב, נחל תלכיד/פיראן

 

רקע גאולוגי:

מסע בזמן על פני רבע מיליארד שנה, מפארק היורה של השומרון דרך התפרצויות אלימות של הרי הגעש ועד לאגם הלשון שהציף את הבקע. 

נטפס דרך טרשי ענק שפיסל הגשם אל מצודה צלבנית נשכחת עתירת נוף, נחצה שונית אלמוגים בדרך למצוקי אבן חול צבעוניים, ונפלס דרך בעזרת סולמות בנקיק קניוני צר ותלול.

נדון ביחסי ים, יבשה ווולקניזם, סלעים ונוף של הר ובקע. נבקר בחתכים גאולוגיים נבחרים בקמר תרצה על מנת לנתח תהליכים שיצרו את המסלע, הטקטוניקה והמורפולוגיה של מרכז הארץ וצפונה.

 

 

סיור מהשפלה אל ההר 

 

ארגון: בית ספר שדה כפר עציון.

הדרכה: פרופסור זהר גבירצמן.

הסיור נערך ברכבים פרטיים, דרגת הקושי קלה.

המסלול:

היציאה מצומת האלה (ברחבה שתחת תחנת הדלק) בשעה 9:00. האתרים בהם נבקר הם עמק האלה, מחלף כביש 6 ליד קריית גת, חירבת צורה, מחסום הל"ה ומצפור האלף. סיום ברחבה שלמרגלות מיצפור האלף ביישוב נווה דניאל בערך בשעה 16:00.

רקע גיאולוגי:

עד לפני שלושים וחמישה מיליון שנה כל שטח ישראל-לבנון-סוריה-ירדן-עיראק-וחלקים ממצרים וסעודיה היה מכוסה במימי אוקיאנוס הטתיס. אוקיאנוס קדום זה הפריד בין אפריקה לאירו-אסיה ויצר חיבור ימי רצוף בין האוקיאנוס האטלנטי והאוקיאנוס ההודי. מערך היבשות והימים היה מאוד שונה מזה המוכר היום. ואז החלו לפעול בפנים כדור הארץ תהליכים שהרימו את המזרח התיכון מעל פני הים, העלימו את אוקיאנוס הטתיס ובמקומו יצרו אוקיאנוס חדש (הים האדום) בין ערב לאפריקה. בישראל נוצרה שדרת הר מרכזית בין ים המלח לים התיכון ונקבע דגם נוף של הר, שפלה ומישור חוף. מהם התהליכים שמסוגלים לייצר הרים וליצור אוקיאנוסים? כיצד תהליכים שקבעו את הנוף באזורנו קשורים לפעילות הוולקנית החזקה במזרח אפריקה? על כך ננסה לענות בסיור. נתמקד בממצאי שדה המלמדים מתי וכיצד התרוממה שדרת ההר של ישראל ונשתמש במידע זה כמפתח להבנת התהליכים האזוריים הגדולים.

 

סיור במכתש רמון

ארגון: בית ספר שדה הר הנגב ומשרד התיירות הר הנגב .

הדרכה: ד"ר ירון פינצי ואבשלום באב"ד.

הסיור נערך ברכבים פרטיים. מיועד למיטיבי לכת.

 

המסלול:

מפגש במרפסת התצפית שבטיילת אלברט במצפה רמון,  הליכה לאורך הטיילת, ירידה מהמצוק לתוך מכתש רמון דרך מעלה ברוש, משושי בזלת, נחל רמון, שן רמון, קיר האמוניטים, סיום בכביש 40, איסוף והסעה חזרה למצפה רמון

 

רקע גאולוגי:

מכתש רמון הוא המכתש האירוזיבי הגדול ביותר בעולם, ואחד מחמשת המכתשים הארוזיבים בנגב. המכתש עצמו הינו תופעה גיאולוגית צעירה יחסית, אך הוא חושף בתוכו תצורות סלעים מהעתיקות החשופות בארץ- מתקופת היורא והטריאס. בסיור נדבר על הסברה הרווחת להיווצרות המכתשים ועל העדויות הגיאולוגיות שהובילו לביסוסה. נחצה את המכתש ונפגוש בסלעים העתיקים שבליבו, ונבקר בשן רמון- מחדר מגמטי אשר חדר לאזור בתקופת הקרטיקון התחתון, תקופה של פעילות מגמטית ענפה באזור. 

בשנים האחרונות מקודם תהליך של הכרזה על מכתש רמון וארץ המכתשים בכלל כגיאופארק- פארק גיאולוגי תיירותי השותף ברשת גיאופארקים עולמית. הגיאופארק משלב בתוכו תופעות טבע ייחודיות יחד עם קהילה מקומית אשר שומרת ומתפרנסת ממשאב זה ומקיימת פעילות חינוך, שימור והנגשת מדע ביישוב ובסביבתו. ההכרזה על ארץ המכתשים כגיאופארק תעזור לקדם תכניות חינוך ותיירות סביבתיים, פיתוח מסלולים גיאולוגים יעודיים, הנגשה של מידע לציבור ועוד.

 

 

סיור בערבה

ארגון: בית ספר שדה אילת ומועצה אזורית חבל איילות.

הדרכה: ד"ר חנן גינת.

הסיור באוטובוסים וללא תשלום. דרגת הקושי בינונית. 

 

המסלול:

נפגשים במזנון בקיבוץ יטבתה. הר עייט וסדקי הר עייט, נחל גרופית לצד המפל, אפשרות לירידה ברגל לרמת גרופית, נחל יתרו והליכה לדיונה הגדולה, סדקי שחרות ותצפית לערבה, סיום הסיור ביטבתה.

 

רקע גאולוגי:

מצוק ההעתקים תוחם את הערבה הדרומית ממערב ומהווה את הגבול שמפריד בין הנגב הדרומי והערבה. המצוק נוצר בעיקרו ע"י מערכת העתקים שכיוונה צפון - דרום. בגגו חשופה תצורת גרופית ובחלקו התחתון תצורת אורה. 

לאורכו של המצוק מתפתח מערכת סידוק שהיא תגובה גרביטטיבית להפרשי לחצים לאורכו. נחל גרופית עבר היפוך בכיוון הניקוז ובחלקו המזרחי שבסמוך למצוק זורם כיום מזרחה. 

 

למרגלות המצוק התפתח אגן פנימי שבו הצטברו סדימנטים אלוביאלים.

בשוליים המזרחיים של בקעת עובדה בנחלים כסוי ויתרו הצטברו גרגרי חול שחלקם גירניים וחלקם בנויים מקוורץ. הגרגרים מצויים בדיונות חול מטפסות, נופלות וגם מסוג סייף וברחן.